מי שעוקב אחרי הבלוגים הטכנולוגיים ומדורי הטכנולוגיה בשבועות האחרונים, שומע כל הזמן על הענן, מחשוב בענן, cloud computing. יצא לי לקרוא כל מני הסברים למושג הזה, חלקם לחלוטין מפספסים את הנקודה, ומכיוון שזה אחד הטרנדים הכי חמים היום, אני רוצה לנסות את כוחי.

קדימה, תסבירי

הענןכל מי שראה אי פעם תרשים של רשת, או מערכת ממוחשבת, מכיר את ציור הענן המייצג את האינטרנט. בניגוד לרשת של מחשבים (כמו במשרד למשל), שבה המחשבים מחוברים זה לזה, או למחשב מרכזי (שרת) - באינטרנט לא מעניין אותנו לאיזה מחשבים או שרתים אנחנו מחוברים. לא מענין אותנו עד כמה מורכבת הרשת או התקשורת או כח העיבוד של המחשבים בה; לא מעניין אותנו אם אתר מסויים נמצא ע”ג שרת א’ או שרת ב’;  לא מעניין אותנו אם הוא ביפן, בניו יורק או בפתח תקווה; מבחינתנו אנחנו ניגשים לכתובת באינטרנט - בענן - ומקבלים תוכן או שירות. אם כך, כשאומרים “מחשוב בענן” בעצם מתכוונים “מחשוב אינטרנט”.

אנחנו מכירים מחשוב אינטרנט כבר שנים. היה לכם חשבון בהוטמייל לפני עשר שנים? בבקשה. מחשוב בענן בעצם מדבר על זה שתוכנות, יישומים ומידע שלכם, נמצאים כולם בענן, במקום להיות מותקנים או מאוחסנים אצלכם על המחשב.

מושג נוסף שיש להזכיר בהקשר הזה הוא SaaS - Software as a Service.  תוכנה כשירות משמעותה שאין לי צורך להתקין תוכנה כדי לעשות בה שימוש. אני רק צריכה להתחבר אליה באמצעות מכשיר קצה כלשהו (מחשב, טלפון נייד וכו’ ) ואוכל לעשות בה שימוש. שימו לב שהמושג הזה רלוונטי לא רק בהקשר של מחשוב בענן, אלא גם בהקשר לעוד כמה תפישות מחשוב.

מחשוב בענן בעצם כולל שתי שכבות:

האחת היא תוכנה כשירות, וכוללת בתוכה את כל היישומים שאנחנו עושים בהם שימוש באינטרנט. כל היישומים מבוססי הרשת שאנחנו מכירים, החל מדואר רשת, המשך ב-google docs וכלה בתוכנות ניהול פרוייקטים אונליין בתשלום, הם SaaS.

השכבה השניה היא שירותי מחשוב, והיא יותר תשתיתית. אמזון היתה מהחלוצים, כשהקימה שירותי מחשוב אינטרנטיים כגון שירות אחסון לנתונים - במקום להשתמש ב-database ע”ג השרת של האתר, או שירות של כח מחשוב - במקום להשתמש בשרת עם מעבד חזק במיוחד אפשר לשכור כח עיבוד אצל אמזון. ישנם אתרי אינטרנט רבים שמשתמשים בשירותי המחשוב האינטרנטיים של אמזון, וזו צורה של מחשוב בענן גם אם עבור מי שגולש בסוף באתר לא נראה שיש הבדל בין כל אתר אחר.

יתרונות וחסרונות

עבור הגולש הפרטי, יתרונות המחשוב בענן הם רבים:

  • הוא יכול לוותר על שטחי אחסון גדולים במחשב שלו, לרכוש מחשב עם כח עיבוד יותר חלש ולהסתמך על כך שכל האחסון או כח העיבוד שלו יזדקק, ינתנו לו ע”י שירותי הרשת שלו.
  • הוא יכול לגשת למידע או להשתמש בתוכנות מכל מקום ואינו מוגבל לשימוש במחשב שלו דווקא - או במחשב בכלל. הסתמכות על מחשוב בענן מאפשרת שימוש במכשירים ניידים שונים כמו טלפון, או מחשבי רשת קטנים וזולים יותר.
  • קל הרבה יותר לשתף את המידע עם גולשים אחרים, היות והענן נגיש לכולם.

כל מה שצריך זה מכשיר קצה, וחיבור לרשת. והנה מתחילים החסרונות:

  •  התלות בתקשורת היא מוחלטת. ברגע שאין תקשורת, אי אפשר לעשות כלום, ואין כל גישה למידע.
  • הביצועים יהיו במקרה הטוב זהים לביצועים במחשב האישי, ובמקרה הרע הרבה הרבה יותר גרועים, בעיקר בגלל התלות בתעבורת הפס הרחב שזמינה באותו הזמן.
  • התלות בשירות היא מוחלטת. אם תוכנת הרשת, או שירות המחשוב שבו הגולש משתמש, אינם זמינים, הוא מנוטרל. אין לו גם אפשרות לקחת את המידע ולהשתמש בו במחשב אחר או שירות אחר.
  • המידע לא בשליטת הגולש, על כל המשתמע מכך. כמובן שכל נותני השירותים מצהירים היום בתנאי השירות שלהם, שהמידע הוא קניונו של המשתמש, שהוא מוגן לגמרי ושהם אינם נוגעים בו, אבל באיזשהו מקום זה קצת לא נוח לעבוד ולאחסן את כל המידע במקום שנמצא רק במרחק של תקלה קטנה מפני חשיפה מוחלטת. יש גם מי שיגיד שזו פשוט קונספירציה שיווקית.

ולארגון שלי, זה טוב?

עבור ארגונים זה מתחיל להיות יותר מסובך. עבור ארגונים קטנים עד בינוניים, מחשוב בענן הוא פתרון לא רע בכלל. הוא נותן תשובה מצויינת לעבודה מבוזרת, למשל בחברה קטנה שיש לה שני סניפים. אפשר להקטין משמעותית את הוצאות המחשוב ולמקד אותן בתשתיות חומרה ותקשורת, כשרוב צרכי התוכנה שלה נענים ע”י שירותים באינטרנט.

כמובן שאותם חסרונות שמניתי קודם רלוונטיים גם במקרה של ארגונים, ועבור ארגונים גדולים הבעיות מחמירות. אפשר למנות מספר בעיות עיקריות:

נקודה חשובה אחת היא הקריטיות גבוהה הנדרשת לזמינות השירותים. ארגון ממוחשב לא יכול להרשות לעצמו לא להיות מסוגל לגשת למידע, או לא להיות מסוגל להפעיל את המערכות שלו. לכן, אחד הנושאים שעליהם ספקים גדולים שמים דגש היום בהקשר של מחשוב בענן עבור ארגונים, הוא הזמינות של השירות, הבטחת ביצועים ואמנת שירות ברמה גבוהה.

כמובן שהאמינות הזו תלויה גם במחוייבות מוחלטת של הספק. כאשר אמזון הסירה השבוע את תווית ה-beta מהשירות שלה, המשמעות היתה שהיא מצפה מהארגונים הגדולים להגיע אליה. שירות עם תווית beta משמעותו בין היתר אחריות מופחתת, וסיכון גבוה ללקוחות.

סוגיה חשובה נוספת קשורה באבטחת מידע וסודיות מסחרית או אחרת. ארגונים רבים אינם ממהרים לבחור בשירותי מחשוב בענן, כל עוד לא ברורה הארכיטקטורה של השירותים האלו, ומידת הביטחון שהם מסוגלים לספק ולהבטיח ללקוחות שלהם.

בשורה התחתונה

cloud computing הוא תחום שעובר בימים אלו משלב ה-buzzword למשהו יותר יציב ורלוונטי. אני חושבת שעבור ארגונים המפתחים אתרים או שירותים באינטרנט, השימוש בתשתיות כאלו הוא בהחלט אלטרנטיבה רלוונטית שיש לבדוק אותה. באשר לארגונים או גולשים פרטיים, המעוניינים להשתמש בשירותי מחשוב אינטרנטיים, או בתוכנות רשת, כדאי לשקול טוב את היתרונות והחסרונות, כדי להגיע להחלטה האם זה סוג הפתרון שמתאים לכם.

לפני שבועיים בערך הרצאתי במסגרת אירוע של איגוד השימושיות הישראלי שכותרתו Social Usability. נושא ההרצאה היה “האם הארגון שלכם מוכן ל- enterprise 2.0?”. היה מעניין לדבר על הנושא, בפעם הראשונה מבחינתי, ובעיקר מעניין לדון עם הקהל בסוגיות שונות. אחרי היתה הרצאה שדנה בנושא של instant messaging ככלי בונה קהילות, שהועברה ע”י אירה שכטמן מ-ICQ. את ההרצאה לא שמעתי, כי נאלצתי לנסוע הביתה כדי לשחרר את סבתא מתפקידה כבייביסיטר, וחבל.

כשתכננתי את ההרצאה הזו הייתי צריכה קודם כל לגבש לעצמי את המסגרת שבתוכה אני דנה. המסגרת הזו, שמכונה “אנטרפרייז 2.0″, היא בעצם הכלאה משונה של אינטרנט ואירגון. השתייםאפס שאול כמובן מהוובשתייםאפס, וממש כמותו, זהו מונח מעורפל למדי, שמי שמשתמש בו נותן לו פרשנות משל עצמו, לעתים פרועה למדי.

בסופו של דבר, צימצתי את ההתייחסויות לשלוש עיקריות:

התחברות למגמת ה-web 2.0 הקיימת באינטרנט, ואימוץ שלה לטובת צרכי הארגון - כשהארגון מקים לעצמו בלוג ארגוני; כשיש רשת חברתית או בלוג אינטראקטיבי שמסייעים לקבל רעיונות מצד גולשים לגבי פיתוח החברה; כשמקימים וויקי במקום אתר; כל האופנים בהם ארגון משתמש ביישומים, כלים או תפישות של web 2.0, לטובת הנוכחות של הארגון ברשת.

אימוץ ושימוש בכלים וטכנולוגיות web 2.0 לטובת המחשוב הארגוני - צורת התייחסות נפוצה מאוד למונח אנטרפרייז 2.0, קשורה לטכנולוגיה. כשהארגון משתמש ב-AJAX או RSS, זה מוגדר כסוג של אנטרפרייז 2.0. אם תשאלו אותי, זה החלק הכי פחות חשוב. יותר רלוונטי הוא שימוש בתפישות טכנולוגיות כגון cloud computing או אימוץ תפישת עיצוב ופיתוח מהירות ופשוטות (במובן KISS), לשימוש הארגון.

אימוץ תפישה ויישומי web 2.0 והכנסתם לתוך הארגון - זו השקפה שמניחה שמה שעובד באינטרנט, יכול לעבוד גם בתוך הארגון. לפיכך, הארגון מאמץ יישומים שנפוצים באינטרנט - יישומים חברתיים בעיקר - ומיישם אותם בתוך הארגון: בלוגים פנים אירגוניים, wiki, טוויטר ועוד - הכל פנימה. ההשקפה האחרונה היא זו שעיניינה אותי במסגרת ההרצאה.

היות שעמדה לרשותי שעה אחת בלבד, בחרתי לתת סקירה של סוגי יישומים נפוצים ולהתייחס לאופן בו עושים בהם שימוש בתוך ארגונים. השתדלתי לטפל גם ביתרונות וחסרונות, ולתת כמה טיפים שיסייעו ליישום מוצלח.  [לצפייה במצגת המלאה].


Geek And Poke

שאלה מעניינת שנגעתי בה רק על קצה המזלג, היא עד כמה היישומים האלו בכלל מתאימים לארגונים? כדי לענות על השאלה הזו, צריך לחזור אחורה ולבדוק את כמה מהעקרונות המרכזיים שעומדים מאחורי ה-web 2.0.

עיקרון אחד מרכזי ביותר הוא “מונע ע”י הקהילה“, עיקרון שתחתיו נפרט את “אפקט הרשת”, “חוכמת ההמונים”, ובמידה מסויימת גם את הזנב הארוך. מה שנדרש פה הוא מסה, מסה כבדה ורצינית של גולשים. מסה של גולשים היא לא 300 עובדים שנכנסים פעם אחת ללינק בפורטל הארגוני. מדובר באלפים, מאות אלפים, מליונים של גולשים. מתוך המסה הזו יש גרעין קטן, בין אחוז אחד לעשרה (תלוי ביישום) שעושים משהו - מגיבים, מדרגים, או במקרה הטוב כותבים. כמובן, יש מעט מאוד הארגונים שיכולים להעמיד מסה נכבדה כזו. קשה לא פחות לגרום לעובדים לעשות משהו באתר פנימי של החברה, וזה מביא אותי לעקרון הבא.

הגולש במרכז” הוא עקרון חשוב נוסף. הגולש מעורב, כותב, משתתף בדיון. בלעדיו, האתר הוא כלי ריק. באינטרנט יכולנו להסתמך על מסת הגולשים שתספק לנו מספיק משתתפים מתוך אחוז אחד של מבקרים באתר. בארגון, כבר סיכמנו, אין מספיק גולשים וגרוע מכך, יש הרבה יותר מכשולים בדרך. למשל, בארגון אין אנונימיות. כולם, החל מהבוס שלך, דרך עמיתיך וכלה בכפופים לך, יקראו מה שכתבת. בארגון תמיד יש מי ששואל האם הזמן שאתה משקיע בכתיבה ביישום הוא יצרני ואולי עדיף שתשקיע את זמנך במה שיכניס עוד כמה דולרים לחברה. ובכלל, מי מבטיח שיקראו את מה שכתבת? לא פשוט.

אז מה צריך כדי להפעיל יישום חברתי בתוך ארגון, ולהצליח? בראש ובראשונה צריך ליצור קהל פעיל ומשתף פעולה. צריך ליצור אווירה חיובית ואוהדת בארגון וצריך לייצר חשיפה חיובית ומתמשכת למה שקורה ביישום החברתי שלנו. מה שאי אפשר לעשות זה להיות שאננים. “If you build it, they will come” - ובכן, לא במקרה שלפנינו.


© 2007 טכנולוגיה אנושית | משתמש בתבנית iKon שתרגם A.M.F ובלוג גוגל אדסנס. חלק ממערכת בלוגלי