2 נובמבר, 2008עננים עננים - כולם מדברים על cloud computing
מי שעוקב אחרי הבלוגים הטכנולוגיים ומדורי הטכנולוגיה בשבועות האחרונים, שומע כל הזמן על הענן, מחשוב בענן, cloud computing. יצא לי לקרוא כל מני הסברים למושג הזה, חלקם לחלוטין מפספסים את הנקודה, ומכיוון שזה אחד הטרנדים הכי חמים היום, אני רוצה לנסות את כוחי.
קדימה, תסבירי
כל מי שראה אי פעם תרשים של רשת, או מערכת ממוחשבת, מכיר את ציור הענן המייצג את האינטרנט. בניגוד לרשת של מחשבים (כמו במשרד למשל), שבה המחשבים מחוברים זה לזה, או למחשב מרכזי (שרת) - באינטרנט לא מעניין אותנו לאיזה מחשבים או שרתים אנחנו מחוברים. לא מענין אותנו עד כמה מורכבת הרשת או התקשורת או כח העיבוד של המחשבים בה; לא מעניין אותנו אם אתר מסויים נמצא ע”ג שרת א’ או שרת ב’; לא מעניין אותנו אם הוא ביפן, בניו יורק או בפתח תקווה; מבחינתנו אנחנו ניגשים לכתובת באינטרנט - בענן - ומקבלים תוכן או שירות. אם כך, כשאומרים “מחשוב בענן” בעצם מתכוונים “מחשוב אינטרנט”.
אנחנו מכירים מחשוב אינטרנט כבר שנים. היה לכם חשבון בהוטמייל לפני עשר שנים? בבקשה. מחשוב בענן בעצם מדבר על זה שתוכנות, יישומים ומידע שלכם, נמצאים כולם בענן, במקום להיות מותקנים או מאוחסנים אצלכם על המחשב.
מושג נוסף שיש להזכיר בהקשר הזה הוא SaaS - Software as a Service. תוכנה כשירות משמעותה שאין לי צורך להתקין תוכנה כדי לעשות בה שימוש. אני רק צריכה להתחבר אליה באמצעות מכשיר קצה כלשהו (מחשב, טלפון נייד וכו’ ) ואוכל לעשות בה שימוש. שימו לב שהמושג הזה רלוונטי לא רק בהקשר של מחשוב בענן, אלא גם בהקשר לעוד כמה תפישות מחשוב.
מחשוב בענן בעצם כולל שתי שכבות:
האחת היא תוכנה כשירות, וכוללת בתוכה את כל היישומים שאנחנו עושים בהם שימוש באינטרנט. כל היישומים מבוססי הרשת שאנחנו מכירים, החל מדואר רשת, המשך ב-google docs וכלה בתוכנות ניהול פרוייקטים אונליין בתשלום, הם SaaS.
השכבה השניה היא שירותי מחשוב, והיא יותר תשתיתית. אמזון היתה מהחלוצים, כשהקימה שירותי מחשוב אינטרנטיים כגון שירות אחסון לנתונים - במקום להשתמש ב-database ע”ג השרת של האתר, או שירות של כח מחשוב - במקום להשתמש בשרת עם מעבד חזק במיוחד אפשר לשכור כח עיבוד אצל אמזון. ישנם אתרי אינטרנט רבים שמשתמשים בשירותי המחשוב האינטרנטיים של אמזון, וזו צורה של מחשוב בענן גם אם עבור מי שגולש בסוף באתר לא נראה שיש הבדל בין כל אתר אחר.
יתרונות וחסרונות
עבור הגולש הפרטי, יתרונות המחשוב בענן הם רבים:
- הוא יכול לוותר על שטחי אחסון גדולים במחשב שלו, לרכוש מחשב עם כח עיבוד יותר חלש ולהסתמך על כך שכל האחסון או כח העיבוד שלו יזדקק, ינתנו לו ע”י שירותי הרשת שלו.
- הוא יכול לגשת למידע או להשתמש בתוכנות מכל מקום ואינו מוגבל לשימוש במחשב שלו דווקא - או במחשב בכלל. הסתמכות על מחשוב בענן מאפשרת שימוש במכשירים ניידים שונים כמו טלפון, או מחשבי רשת קטנים וזולים יותר.
- קל הרבה יותר לשתף את המידע עם גולשים אחרים, היות והענן נגיש לכולם.
כל מה שצריך זה מכשיר קצה, וחיבור לרשת. והנה מתחילים החסרונות:
- התלות בתקשורת היא מוחלטת. ברגע שאין תקשורת, אי אפשר לעשות כלום, ואין כל גישה למידע.
- הביצועים יהיו במקרה הטוב זהים לביצועים במחשב האישי, ובמקרה הרע הרבה הרבה יותר גרועים, בעיקר בגלל התלות בתעבורת הפס הרחב שזמינה באותו הזמן.
- התלות בשירות היא מוחלטת. אם תוכנת הרשת, או שירות המחשוב שבו הגולש משתמש, אינם זמינים, הוא מנוטרל. אין לו גם אפשרות לקחת את המידע ולהשתמש בו במחשב אחר או שירות אחר.
- המידע לא בשליטת הגולש, על כל המשתמע מכך. כמובן שכל נותני השירותים מצהירים היום בתנאי השירות שלהם, שהמידע הוא קניונו של המשתמש, שהוא מוגן לגמרי ושהם אינם נוגעים בו, אבל באיזשהו מקום זה קצת לא נוח לעבוד ולאחסן את כל המידע במקום שנמצא רק במרחק של תקלה קטנה מפני חשיפה מוחלטת. יש גם מי שיגיד שזו פשוט קונספירציה שיווקית.
ולארגון שלי, זה טוב?
עבור ארגונים זה מתחיל להיות יותר מסובך. עבור ארגונים קטנים עד בינוניים, מחשוב בענן הוא פתרון לא רע בכלל. הוא נותן תשובה מצויינת לעבודה מבוזרת, למשל בחברה קטנה שיש לה שני סניפים. אפשר להקטין משמעותית את הוצאות המחשוב ולמקד אותן בתשתיות חומרה ותקשורת, כשרוב צרכי התוכנה שלה נענים ע”י שירותים באינטרנט.
כמובן שאותם חסרונות שמניתי קודם רלוונטיים גם במקרה של ארגונים, ועבור ארגונים גדולים הבעיות מחמירות. אפשר למנות מספר בעיות עיקריות:
נקודה חשובה אחת היא הקריטיות גבוהה הנדרשת לזמינות השירותים. ארגון ממוחשב לא יכול להרשות לעצמו לא להיות מסוגל לגשת למידע, או לא להיות מסוגל להפעיל את המערכות שלו. לכן, אחד הנושאים שעליהם ספקים גדולים שמים דגש היום בהקשר של מחשוב בענן עבור ארגונים, הוא הזמינות של השירות, הבטחת ביצועים ואמנת שירות ברמה גבוהה.
כמובן שהאמינות הזו תלויה גם במחוייבות מוחלטת של הספק. כאשר אמזון הסירה השבוע את תווית ה-beta מהשירות שלה, המשמעות היתה שהיא מצפה מהארגונים הגדולים להגיע אליה. שירות עם תווית beta משמעותו בין היתר אחריות מופחתת, וסיכון גבוה ללקוחות.
סוגיה חשובה נוספת קשורה באבטחת מידע וסודיות מסחרית או אחרת. ארגונים רבים אינם ממהרים לבחור בשירותי מחשוב בענן, כל עוד לא ברורה הארכיטקטורה של השירותים האלו, ומידת הביטחון שהם מסוגלים לספק ולהבטיח ללקוחות שלהם.
בשורה התחתונה
cloud computing הוא תחום שעובר בימים אלו משלב ה-buzzword למשהו יותר יציב ורלוונטי. אני חושבת שעבור ארגונים המפתחים אתרים או שירותים באינטרנט, השימוש בתשתיות כאלו הוא בהחלט אלטרנטיבה רלוונטית שיש לבדוק אותה. באשר לארגונים או גולשים פרטיים, המעוניינים להשתמש בשירותי מחשוב אינטרנטיים, או בתוכנות רשת, כדאי לשקול טוב את היתרונות והחסרונות, כדי להגיע להחלטה האם זה סוג הפתרון שמתאים לכם.
סיפור נחמד שאני אוהבת לספר בהקשר זה, הוא הסיפור של 
