טכנולוגיה אנושית

שלחו לי לינק למחשבון אורך חיים, שהוא בעצם מחשבון אורח חיים. המחשבון הנ”ל אמור להעריך - על בסיס כל מני קריטריונים - מתי אני צפויה להשיב את נשמתי לבורא. רוב הקריטריונים מתבקשים: עישון, משקל, היסטורית מחלות משפחתית, תזונה,לחץ דם וכו’.

קצת הפתיעו אותי הקריטריונים של אושר וזוגיות, וגם חשבתי שיש מקום להוסיף עוד כמה תשובות אפשריות, כגון “אני נשואה אבל בעלי מביא לי את הסעיף”, “הייתי נשוי והשבוע רצחתי את אישתי” או “אני נמצא במערכת יחסים חד-מינית שאני מסתיר מהמשפחה” ועוד.

הידעתם שבעלי השכלה גבוהה חיים יותר? אולי זה בגלל הזרעונים.

ואז הגעתי לסעיף שחיסל אותי. פה כבר לא היה לי סיכוי:

הנימוק:

אמונה - המחקרים מוכיחים כי לאמונה באל יש כוח מרפא ואף מאריך חיים. הסיבות העיקריות לממצא זה:

• תמיכה חברתית - אדם המבקר בקביעות בבית הכנסת הוא בעל קשרים חברתיים ענפים יותר, ואף נהנה מתמיכה רגשית ומצורות אחרות של סיוע חברתי, ביחס לאדם שאינו מבקר בבית הכנסת.
• התמודדות עם מצבי לחץ - תפילה, מדיטציה ופעילויות רוחניות אחרות עשויות לסייע להתמודדות עם אירועים מלחיצים וגורמי חרדה אחרים בחיינו.
• רגשות חיוביים - פעילויות דתיות עשויות לעורר רגשות חיוביים, המשפיעים לטובה על המערכת החיסונית ועל גורמים פיזיולוגיים אחרים המשפיעים על בריאותנו.
• התנהגות בריאה - אמונה דתית עשויה להפחית התנהגויות המעלות את הסיכון למחלות, כמו עישון וצריכת אלכוהול ולהגביר את ההתנהגות החיובית בכל הנוגע לאורח החיים.
• הערכה עצמית - מעורבות בקהילה הדתית נמצאה כגורמת להערכה עצמית גבוהה יותר, לתחושת ערך עצמי וליכולת לשלוט על חיינו וגורלנו.
• אמונות בריאות- האמונה עשויה לגרום להסתכלות חיובית על החיים המועילה לאיכות החיים ולבריאות.

מסתבר שסתם גישה חיובית ואופטימיות בחיים, כבר לא תופס. זה העלה לי כמה מחשבות: כמה משקל מקבלת האמונה בשיקלול הכולל? האם נוער הגבעות יודע שאמונה אמורה לעורר בהם רגשות חיוביים? האם אנשים מאמינים מעשנים פחות או אוכלים אוכל יותר בריא (כן, בטח)? האם הם לקחו בחשבון גם מחקרים שלא ממש תומכים בתפיסה הזו?

לפחות המחשבון לא מתיימר להציע לי לחזור בתשובה כדי לשפר את סיכויי ברולטה של החיים.

לקינוח: תוכי ללא אמונה

”

אתמול בערב התקשרה אלי אשת טלמרקטינג (טלמרקטיסטית?) וסיפרה לי בהתלהבות על ספריית טיים-לייף, ועל ההזדמנות שלי לארח איש מכירות שלהם, שיציע לי את מרכולתו.

את ספרי טיים-לייף אני מכירה מילדות. הייתי בת שש בערך כשההורים שלי קנו הביתה כמה עשרות ספרים מספריית טיים-לייף. את הספרים האלו קראתי, שוב ושוב, ודרכם היכרתי עולמות מרתקים. הרחקתי אל החלל, טיילתי בארצות שונות. הכרתי את האדם הקדמון ומצריים העתיקה, ולמדתי איך התקדם האדם עד לרנסנס והרפורמאציה. טעמתי לראשונה מבריכת הידע המרתקת של גוף האדם, התא, ההתפתחות, החשיבה, המדע.

אני לא היחידה שקראה אנציקלופדיות להנאתה, אולם בעוד שרבים הסתפקו בבריטניקה לנוער, אני גמעתי ספרים עבי כרס שהכילו אותר בלום של ידע מרתק. הספרים האלו יושבים גם היום על מדף בביתי, קצת דהויים, קצת מיושנים. שמחתי להזדמנות לרכוש מהדורה עדכנית של הספרים האלו, שתעשיר את הידע של ילדיי. קבענו להיום בערב.

עדיאל הרוכל הגיע אלינו באיחור אופנתי, והציג לנו שלל של סדרות בכרומו צבעוני. אחרי סדרת התגליות לילדים, סדרת הפדגוגיה בגרוש לילד, התנך בגירסה הקלה-לעיכול וערכת לימוד האנגלית לילד, הגענו לגולת הכותרת. סדרת הדגל של ספרי טיים-לייף לנוער, התגלתה כמשהו שמאוד מזכיר לחם קל: זה בגודל של כיכר לחם, זה נראה כמו לחם, קוראים לזה לחם, אבל יש לזה ערך תזונתי של קלקר.

הסדרה לנוער כללה 11 ספרים עבי כרס, בנושאים כגון “תרבויות קדומות” או “חלל”, אבל התוכן נראה כאילו מישהו הוריד לדפוס פרומו של ערוץ לוגי. כל הדפים מכילים תיבות צבעוניות זוויתיות, המכילות תמונות וטקסטים קצרים, או כמו שקרא להם סוכן המכירות - “גימיקים”. כמות הטקסט נטו שנכתב בכל נושא היתה זעומה. מסביבו יכולתי למצוא תיבה עם כותרת ענק “הידעתם?!” ובתוכה שני משפטים על איזו אנקדוטה איזוטרית כזו או אחרת, או תיבת “אז והיום” שמספרת איך פעם היו מחשבי ענק והיום יש מחשבי כף-יד. רדוד להדהים.

מבלי לרצות להשמע מיושנת מדי, תהיתי האם יש להם גם ספרים שבהם יש טקסטים קצת יותר מעמיקים, ואם אפשר - כתובים ברצף. לא, הסביר לי הסוכן, זה לא הולך היום. אני תוהה אם זה לא הולך היום בגלל שהילדים לא קוראים, או בגלל שמישהו בהוצאת הספרים חשב שזו הדרך הכי טובה למכור, ואנשי המכירות מסבירים לכולם ש”זה מה שהכי מתאים לילדים היום”. כשהתעקשתי על ספר קצת יותר מעמיק, הציע לי אנציקלופדיה.

אנציקלופדיה בדפוס. רלוונטי? או שזה משהו שאבד עליו הכלח? זו בהחלט דילמה. האם אנחנו צריכים להוציא מעל 2000 שקלים על ערימת ספרים שהפכה מיושנת ביום בו ירדה לראשונה לדפוס? האם מאגר המידע הבלתי נגמר של האינטרנט, וויקיפדיה בראשו, לא מספיק כדי לענות על כל הצרכים של ילדינו?

בשורה התחתונה אני חושבת שזה עדיין רלוונטי, מכמה סיבות. וויקיפדיה הוא כלי מצויין ואין ויכוח שרמת העדכניות שלו גבוהה לאין שיעור מזו שכל אנציקלופדיה מסוגלת להגיע אליה. אבל לאנציקלופדיה מודפסת יש כמה יתרונות שחבל לפספס. את וויקיפדיה אי אפשר לקחת איתך למיטה ופשוט לקרוא. או לשירותים (אלא אם כן אמא מסכימה להשאיל את הלפטופ שלה). הערכים כנראה מדוייקים יותר (לא תמיד*), ובעיקר כתובים בשפה עשירה, נכונה דיקדוקית ומתאימה לכתיבה אקדמית או לימודית. ולא פחות מכל זה, אני מעדיפה שהפתרון של פתיחת ספר וקריאה ממנו כחלק מהכנת שיעורי הבית, יהיה לא פחות מתאים מאשר גוגל.

לא היינו משוכנעים שדווקא האנציקלופדיה המסוימת הזו (יבנה לרוס) היא הטובה ביותר מבין מה שיש בשוק. גם המחיר היה גבוה - ירדנו ל-1800 ב-10 תשלומים, שהדרדרו לפתע ל-6 תשלומים (”את עוזרת לי ככה”). אבל מה שסגר את העניין, הוא שהסוכן היה טיפש מספיק לומר לבעלי כמה משפטים מתנשאים באמצע ההתיעצות שלנו, בסגנון “מה שאתה לא מבין, זה שהאינטרנט אף פעם לא יהיה במקום ספר” והצליח לעצבן אותו באופן בלתי הפיך. אז לא קנינו האנציקלופדיה, בסופו של דבר.

אבל נקנה. יום אחד.

---

* זה מחקר שנעשה ביחס לוויקיפדיה באנגלית - אני לא בטוחה שזה נכון גם בעברית.

מסיבות שאינן רלוונטיות לפוסט הזה, לא הצלחתי להירדם הלילה, ותוך כדי ניקוי הגוגל רידר שלי ניסיתי להתעדכן בתוצאות הבחירות המקומיות. משימה לא פשוטה, מסתבר, גם בעידן הסופר-מתוקשר שלנו.

לתושבי הערים הגדולות זה קל. אי אפשר היה לפספס את נצחונו של חולדאי (מצטערת אנשי עיר לכולנו, אני הייתי בעדכם), ושמחתי לגלות שברקת ניצח את פורוש בירושלים. המידע הזה מרוח בכותרות הראשיות של אתרי החדשות המרכזיים. ירושלים ותל-אביב גם דאגו לפרסם באתר האינטרנט של העיריות את תוצאות הבחירות בזמן אמת, וכך כל אחד יכול היה להכנס ולהתעדכן תוך כדי ספירת הקולות.

תוצאות הבחירות באתר עיריית תל-אביב יפו

תוצאות הבחירות באתר עיריית ירושלים

עיריית חיפה מצד שני, לא חשבה שזה משהו שיעניין את תושבי העיר, והם יכולים להסתפק באתרי החדשות. למעשה, מי שנכנס לאתר העירייה יכול להתרשם שאין בכלל בחירות מקומיות.

תוך כדי שיטוטי באתרים האלו, ניסיתי למצוא את המידע על הישוב שבו אני מתגוררת, מבשרת ציון. שמתם לב שאין לינק לאתר של המועצה המקומית? נכון מאוד. לפני כמה שנים עלה אתר אינטרנט, שהמועצה הפסיקה לעדכן בערך אחרי חודשיים, ומאז הוא אבד אי-שם בתהום הנשייה האינטרנטי. עצוב.

אז ניסיתי לחזור לאתרי החדשות ולברר מי יהיה ראש המועצה שלי מחר. בארבע בבוקר הבנתי שב ynet הלכו לישון כבר בשעה שתים וחצי. צודקים! מי ער בשעה כזו?

בהארץ ממשיכים להתעדכן, אבל באופן טבעי מציגים רק את התוצאות המרכזיות. אגב, לחבר’ה בהארץ - מה יהיה עם המספרים? אני בטוחה שהמועמדים היו שמחים לתוצאות כאלו, ובכל זאת. (לשאלתכם - פיירפוקס 3).

רמז ראשוני מצאתי לבסוף ב-nrg, אבל רק בזכות התוצאות הצמודות של הבחירות:

לבסוף קיבלתי את התשובות באתרים מסחריים כגון זמן מבשרת (חבר’ה, תעבדו על ה-SEO שלכם. לא קל למצוא אתכם) ו-meva.co.il (שאותו קל למצוא, אבל ראבק, איזה שם מעאפן יש לאתר הזה, שלא לדבר על העיצוב המחריד). שם כבר היה מידע יותר מדוייק לגבי התוצאות, הן לגבי המתמודדים לראשות המועצה והן לגבי הסיעות.

נשאלת השאלה, למה הייתי צריכה לעבוד כל כך קשה כדי לקבל את המידע הזה בזמן אמיתי, בשנת 2008? אני הייתי מצפה שהתוצאות האלו יפורסמו באתר משרד הפנים מרגע שמתחילה ספירת הקולות. אבל אתר משרד הפנים, שמציג מידע מסודר וברור לקראת הבחירות, לא מפרסם תוצאות בזמן אמת. באתר כתוב:

את התוצאות הרשמיות מפרסם מנהל הבחירות תוך 21 יום ממועד הבחירות, והן כוללות: שם ראש הרשות הנבחר, רשימות המועמדים שנבחרו וההתקשרויות ביניהם, חלוקת הקולות בין המתמודדים ומספר המנדטים לכל מפלגה, מספר הבוחרים ברשות המקומית, מספר הקולות הכשרים ומספר הקולות הפסולים.

למה בעצם אי אפשר להציג באתר משרד הפנים תוצאות תוך כדי הספירה? למה לא לתת לי מידע לגבי תוצאות הספירה בקלפי שלי? המידע הזה קיים, מעודכן וזורם למשרד הפנים - אני רוצה לראות אותו מפורסם בזמן אמת, ישירות אלי, בלי התיווך של nrg, הארץ והמבזקן המנומנם ב-ynet. לתשומת לב ועדת הבחירות המרכזית…